כל הכבוד ! ישר כוח!

 ביום אני רוצה לספר לכם משלא חשבתי שאני מסוגלת לעשות. לפעמים 

אדם חושב שאין לא כוח או עומץ מספיק כדי לעשות דברים או לנסות

לעשות דברים חדשים בחיים ,עד שנתקל במצבים או באירועים  אין בריחה 

וצריך להתמודד בהם. אז זה קרה לי.

כמו כל שנה אני ובתי יוצאי לטיול מאורגן לחו"ל .אני יודעת שטיולים כאלו 

דורשים מצב פיזי טוב מפני שהולכים הרבה. היתי לפני כמה שנים

בפורטוגל ועדיין אני לא שוכחת ,היה טיול פנטסטיק ,גם מלונות

(2 בסה"כ) נהדרים ומדריכה התחשבה בכל אחד באחד לפי יכולתהם.   

יצאתי עם טעם של עוד. והנה שנה אחר נסענו גם בטיול מאורגן 

לברצלונה ומדריד. כאן מתחחילה ההרגשה שכל שונה ,לא הכל דבש, 

מדריכה לא מי יודע מה ,קבוצה שיותר מתעניינים בקניות מאשר בטיול 

עצמו ובתי מלון (4) קצת רחוקים מהמרכז קניות.ביקרנו בכמה מקומות 

והרבה הליכות. וכמו כן ,כל שנה מזדקנים יותר ואני שלא מתעסקת 

בספורט באופן קבוע - הליכות ,כבר התחלתי להרגיש תוצאות של עייפות

וכאבים ברגליים.

ואז הגיעה הקורונה ויושבים שנתיים בבית בכל מיני מחשבות וחוסר מאס.

ארבע חיסונים נגד המחלה ושמירת הבריאות .

ובשנה שלישית נפתחת השמיים, העולם והכל חוזר להתנהג כרגיל כאילו 

שלא קרה כלום ומילרדים של אנשים בכל העולם נפתרו מהמחלה.

אז כמו עדר שיוצאת אחרי שפותחים שער הגדר, כולם רוצים לנסוע לחו"ל

גם אני. מחפשת טיול מאורגן.אולי בודפשט,פראג ווינה? כבר אין טיול,אין 

מספיק אנשים שנרשמו. אוקי אז ניסע לאיטליה דרום. נו היא המדינה 

השלישי במקום שהישראלים מבקרים אז היו 38 אנשים בקבוצה, הרבה.

אני לא כל כך התרגשתי אבל יהלה נצא. אז עברו שנתיים מאז היציאה 

האחרונה שלי בטיול מאורגן. מצב הרגליים לא כל כך טוב ,כבר יצאתי 

עם כאבים. נחתנו בערב ישר למלון אחרי כמעט יום שלם השדה תעופה.

המלון ברומא רחוק מהעיר, האו נמצא בעירה אחרת ואין אפשרות לצאת 

לחפש מקום לאכול או לקנות אוכל.מגיעים ישר לישון.

יום למחרורת אחרי הארוחת בוקר יוצאים. בקבוצה כל מיני גילאים,ז"א 

מ50 ל 80. המדריך הוא צעיר שרגיל ללכת וכך היה .הסתובבנו בכל

העתיקות וחזרתי בערב למלון בלי רגלים. יום אחרי שוב הליכה בכל 

הכיכרות של רומא ואז התחלתי להרגיש כובד הגיל.אמת שראיתי שגם 

צעירים ממני היו עייפים. בתי כל הכבוד סחבה אותי.

בבוקר ביום חדש נסענו לדרום ,כמה שעות באוטובוס נתן לי קצת נחת.

טוב בקיצור גם היו לי כמה חוויות בדרום כמו לרדת 900 מדריגות ,

בלי הסברים מותרים ,לא חשבתי שאצליח.

והיום שאני מספרת את חויותיי אני גאה בי ועשיתי הכל מה שעשיתי

ואם לא היתי עושה לא היתי יודעת שאני מסוגלת לעמוד ולהתמודד

במצבים קשים כשהם עומדים מולי.

גאה בי!

לכתוב בחזרה

 הרבה זמן שאני לא כותבת .פשוט אין לי מצב רוח.וגם הרבה זמן שאני לא יוצרת.אין השראה.

מה קורה?

זה הגיל?זה המצב בארץ? בחירות?פיגועים?אין לדעת.

פשוט אין חשק לכלום.לעביר יום ועוד יום בלי לעשות כלום.זה לא טוב! זה כמו בן אדם שלוקח סם והולך לישון כל יום.

טוב אמת שעברתי תקופה עם מלאה התרחשמויות:קודם כל כרגיל כל שנה אני יוצאת עם בתי לחול. אבל מכוון שבעלי היה צריך לעשות ניתוח קטרט, דחיתי את הנסיעה לאחרי הניתוח .וכשהכל עבר בסדר ואחרי תהליך הטיפול, החלטתי להזמין הטיול.היה כבר מאוחר, אין מקום אז,נסעה למקום אחר שלא כל כך חשבתי - איטליה.כן ,כן איטליה היפה עם היסטוריה רחבה.טיול מאורגן. וזו הפעם ,לא כמו בשנים האחרות ,טיול מעייף שהשאר לי טעם חמוץ ולא של עוד..היתי בפורטוגל,היתי בספרד ונתן לי חשק לחזור.הפעם אין לי חשק לחזור.רצים,רצים ועושים וי לכל מקום בלי להתמקד במקום.חבל מאוד ובנוסף אחרי כמה ימים שכבר בבית גילתי שאני עם קורונה.כן ,כן אחרי ארבעה חיסונים טפסתי קורונה שהשאר אותי על הקרשים ועד היום אחרי חודש שהבראתי עדין מרגישה סימטומים של המחלה.

כל זה לא נתן לי אפילו קצת חשק לכתוב או לעבוד.

מקווה לטובה ובשנה שהתחילה יהיה יותר טוב לזה שסימתי.בריאות רק בריאות

עוד יום ועוד יום

 כן עוד יום ועוד יום!

 אני ובעלי גמלאים ויש לנו הרבה זמן פנוי. אנחנו גרים בקיבוץ ומנסים למלא את היום המשימות.

 בבוקר קמים בלי לחץ ,אוכלים את הארוחת בוקר שהיא בדרך כלל גבינות ,לחם ולבן.בעלי קם לפני וכאשר אני בא הכל כבר מוכן. אוכלים ,מסתכלים

בנייד את החדשות ויוצאים למשימות.

 אבל בעוד כשבועים בעלי צריך לעבור ניתוח קטרט וזה קצת מלחיץ 

אותו.הרבה בדיקות לפני הניתוח ,בדיקות בקופת חולים,בדיקות בבית חולים  ואז קביעת תאריך לניתוח. 

טוב מקווה להכל לטובה ונעבור גם את זה בהצלחה.

כן ,כן הרבה אנשים שואלים אותי מה אנחנו עושים בזמן הפנוי שלנו.

תמיד אנחנו עסוקים .בבוקר זזים אבל אחרי הצהרים זה קצת בעיתי

חם מאוד ואנו לא הולכים לבריכה .אני מעסיקה את עצמי בעבודות יד

או בסרטים אבל הוא קצת בעיתי . יש לו רק את המחשב והוא יושב שעות

בחיפוש מכונית שימצא חן בעיניו וגם במחיר טוב. 

וכך עובר יום ועוד יום. חיים נוחים של הגמלאים אבל גם עם חיפוש 

לעיסוק.

.

como ganhar dinheiro com pesquisas!

https://surveytime.app/WiLcLoU08G 

Como ganhar dinheiro com pesquisas!

Sim entre neste link e responda as pesquisas e ganhe dinheiro

עבודות יד שלי

היום יום  חם,  לא מתחשק לצאת מהבית .המזגן דלוק שעות כדי שאוכל לעבוד : נקיון ,בישולים ועבודות יד.

 כפי שכתבתי  מהיום הראשון שפתחתי את הבלוג,אני גמלאית ויש לי הרבה זמן פנוי אז,מנצלת לעבודות יד שמגיל קטן מאוד אהבתי. לעבוד עם הידיים,

ליצור מוצר חדש ויפה הוא חלום של כל אומן. אולי אני לא אומנית אבל מאוד אוהבת ליצור ומכל דבר שנופל לידים אני מנסה למחזר.

עדיין לא מצאתי את הפינה המיוחדת ,את הנישה ,אבל אני מקשטת בקבוקים מזכוכית  ,צנצנות מזכוכית וגם עבודות בתפירה כמו כריות בצורה בובה או כריות פשוטות, כריות לילדים להשתמש לחגורת בטיחות של 

המכונית בשמן נסיעה ועבודות מפליז. 

כן יש הרבה עבודות מוכנות בארגז או בארונות (תופסים אבק) ןאני צריכה לראות לכם .

הנה כמה דוגמאות.

חופש הגדול - תתנהגו בהתאם!

    

     זהו נגמרו כל החגים ואוטוטו  מתחיל החופש הגדול. כן,כן חופש ! אחרי שנתיים של איסורים,מחלות ,

     גבולות ואייציאה מהארץ , הוצאיו כל המגבלות ונפתחו שערי הארץ לתיירות פנים וחוץ.

     כל יום משדרים בתקשורת מספר האנשים שיוציאים מין הארץ וכמות שיצאו ברגע שיסיימו בתי הספר 

    וכמעט כולם יצאו. כאילו פתחו שערי "בתי הסוהר ונותנים חופש לכל הסוהרים" .מה קרה? אי  אפשר

    להתפק קצת? אין בארץ מקומות יפים, ? אין מספיק בתי מלונות? והתשובה היא שקודם כל זה חול,

    שומעים שפות אחרות ,קונית במטבע זר וגם קונים בזול יותר, אין כל כך הרבה מיסים על המוצרים ועוד אפשר 

    לקבל את המע"מ בחזרה. אבל עם כל היתרונות, יש משהו שאנחנו הישראלים,צריכים ללמוד: "ברומה 

    תתנהג כרומאי" זאת אומרת, תנהגו  בהתאם,: בבית מלון, בחוץ ובקניות: בלי גנבות,צעקות או חוצפה.

    חופש ,חופש אבל יש חוקים גם בחופש .בחוץ יש תרבות אחרת , לא נמצאים בבית . תתנהגו בהתאם!

    חבל שמלכלכים את השם  - ישראל בחוץ. כבר יש לנו מספיק בעיות 

של אנטישמיות בכל מקום ועדיין יש אנשים שמביישים את הפירמה.

   באו להתנהג בהתאם ולא לבייש את השם! חופשה נעימה לכולנו!

עבודות חדשות

        

               מזמן שאני לא פירסתי  עבודות חדשות שלי. והנה מזג אוויר השתפר ,כבר לא קר ,החורף עוזב אותנו

                והאביב נותן אותות ,הפרחים מלבבות ,אוויר נעים יותר ,אנשים מחייכים יותר ויוצאים לטבע, לים.

               ואז באה השארה : חוזרים לעבוד בעבודת יד, בקישוט בקבוקים ליפות הבית. לוקח לי זמן וחשק

               להתחיל ולסיים וסוף סוף סימת שני בקבוקים עם השארה של הים. שניהן מקושטים בצדפות של ים

               ופנינים .נותן הרגשה שיצאו עכשיו מהים מודבקים מחומרים מהים

עונת החתונות

      והנה שוב אנחנו באמצע  מאי וערב  ל"ג בעומר.  אני לא דתיה אבל יודעת שזה תאריך חשוב  לדתיים.

     כולם עולים להר מירון לקבר רבי שמעון. ואני רואה בטלויזיה שיש כמה אנשים שמגיעים לאקזטזה.

     מה האמונה יכולה  לעשות לבן אדם.

     ועכשיו שכבר עובר את יום החג, מתחילים את עונת החתונות ויום כמו אתמול ,ערב ל"ג בעומר ,חגגו

     הרבה חתונות בכל הארץ.

    כמה עולה היום להתחתן?  הרבה כסף ,וכל שהעולם מתקדם גם חתונות עוברות שינויים . כל אחד רוצה

    יותר שמח ויותר מקושט .האוכל יותר טעים ושונה והריקודים יותר פן.

    כן כל זה עולה כסף .הרבה הלוואות ,הרבה שמירת חסרון ופיקדון בשביל לילה אחד שלפעמים לא נהנים

    החתן וכלה מסתולים לגמרי מרוב שמחה (או שתיה) ,ההורים שמחים והאורחים באו לאכול.

    מתנות? כסף או שיקים שלפעמים בקושי מכסה את ההוצאות.

   אולי פעם נחזור לדברים הפשוטים יותר ,בלי גרנדיוזי בסוף הזוג לא זוכר הרבה,ולפעמים אפילו לא מכיר

  את כל האורחים.

  באו נהיה יותר פשוטים ויותר שמחים!

עבודות הבית

     כן עבודות הבית .מוזר נכון לכתוב על עבודות הבית ,אבל זה לא משחושבים.פשוט אני פנסיונרית בת 75

     וכעשר שנים אני לא עובדת בחוץ. עובדת בבית שזה גם עבודה ,אומנם לא נחשבת כעבודה אבל ,שזה

     כן עבודה .כל יום אני ובעלי יושבים בערב מול הטלויזיה ומתכננים עבודות ליום שמחר. וכך נעשה .

     קמים בבוקר ואחרי ארוחת בוקר מתחילים.אז יש קניות במרכול, אני גם מתנדבת בחנות יד שניה שדרך

     הגב לא לוקחת כסף עבור הבגדים שאנו מסדרים.כך שכל יום כשעה אנחנו ממיינים,מסדרים וזורקים 

    במיחזור בגדים שמקבלים מהחברים: בגדים נקיים או עם כתמים,בגדים של מבוגרים וגם של ילדים.

    אחרי זה חוזרים הביתה ומבשלים ארחת צהריים ומסדרים את הבית או מחפשים עבודה סידורים 

    או ניקיון וגם עבודת יד .כפי שכבר פרסמתי אני עושה הרבה עבודת יד,מקשטת בקבוקים או תופרת

   בובות מבד. כמו כן עושה פעמים בשבוע התעמלות.זה לא כל כך עוזרת להוריד במשקל אבל עוזרת

  לסדר את הגב.

  זהו זה אלו עבודות בית. שנהיה כולם עסוקים ולא נחשוב על מחלות .נחיי ונעשה!

חודש מאי

                       חודש חדש מתחיל ואיתו תקוות חדשות!

                      אמצע אפריל עד אמצע מאי , זה חודש  מלאה ברגשות,התרשמויות ,עצב ושמחה. 

                      מתחילים בחג הפסח שהוא מלא בסידורים:  פסח מתחיל כיום אחרי פורים כאשר מתחילים 

                      לארגן הבית לחג . קודם מנקים את פינות הבית שלא מגיעים במשך השנה ,הארונות ,מחליפים

                      ובודקים בגדים ישנים, סוגרים ארונות שלא נשתמש בפסח ועושים קניות חדשות לשבוע             של פסח.

                      ואז מגיעה יום הבישולים וגם יום של הכנת השולחן לכמות של אורחים שיכול להיות מ 3 אנשים

                     (כמוני) או עד אין ספור כמו בביתי מלון. הגיעה הלילה וכולם יושבים סביב לשולחן ואוכלים

                     את המאכלים המסורתיים: מצא, גפילטה\פיש,קניידלה ןכו'.גם כן שרים וקוראים את ההגדה.

                     מחבאים את האפיקומן כדי להחזיק  בילדים עד סוף הקריאה. ובכל ארוחה ,עושים הפסק        

                     קריאת המגילה ,מתחילים לאכול ולילדים אין כבר סבלנות ויוצאים לריצה לחפש את האפיקומן.

                     חצי של האורחים כבר ישנים וכמו תמיד נשארים ההורים המבוגרים לסיים את קריאת המגילה.

                     עוד חג עבר ועוד פסח.מתחיל הכנות למימונה .שוב מלאה אוכל,מלאה מתוקים ומלאה  אורחים.    

                      מימונה הוא חג של הפוליטיקאים: כולם מבקרים את כולם .ואז עוד יום עבר ומתחילים

                      הכנות ליום השואה. סרטים על השואה יום ולילה בטלויזיה,טכסים, הרצאות ועצב וכל מקום.

                       שוב עבר עוד יום ומגיעים ליום הזכרון לחללי מלחמות צה"ל. יש הרבה מה לכתוב על כל 

                       משפחה שאיבד  אהוב  אבל לא אתעקב ,שוב עצב ,כאב לב ובמעבר    חד עוברים ליום 

                       העצמאות: שמחה וששון ,ריקודים ואוכל טעים. 

                       וכך עוברים ועברנו את חודש עצוב,משמח, אוכל טעים .וכבר מתכוננים לחופש הגדול .

                       זה סיפור אחר.בנתיים חג שמח לכולנו!                        

 

פסח

 

 

   נדמה לי ש רק אתמול התחלנו השנה והנה הגענו לחודש  אפריל,

   חודש של החגים. כל כך מהר עבר שלא מרגישים.

  חודש קשהף חודש של שלושת החגים: פסח של היהודים,פאסקחה של 

  הנוצרים ורמאדן של המוסלמים. כולם חוגגים בצורה שונה. היהודים 

  אוכלים מצה,עושים ערב חגיגי ומחרותיים יוצאים לטייל בארץ. הנוצרים

  עושים ערב חגיגי עם מתנות לילדים ומחרותיים חוזרים לעבודה 

  והמוסלמים הם אוכלים פעם ביום ,רק בערב ואחר כך יוצאים   

  לבלות ולעשות רעש. אז כולם חוגגים בצורה שונה אבל זהו שבוע 

  שהמשטרה עובדת הכי קשה כדי לשמור על הסדר והשקט.כולם מבלים 

  בדרך שבוחרים אבל יש כאלו שעובדים חצי משרה ורק אחרי העבודה 

   יוצאים לטייל ויש כאלו שנסעו לחו"ל. 

   נסיעה לחו"ל ,חלום של הרבה אנשים וגם יש אלו שנוסעים כל שנה.

   אמת שכמעט שנתיים שהרבה אנשים לא יצאו לחו"ל וניצלו בהזדמות 

  זו לצאת ונוצרו פקק גדול של נוסעים בנתב"ג .מיליונים יוצאים ובעוד 

   שבוע יחזרו לארץ ושוב יבצרו פקק .יש גם פקק בכבישים .

   כך שבסיכום הכי טוב לצאת לטייל בארץ או בחו"ל בימים רגילים ולא 

   בחגים.

   חג שמח לכולם ! סעו וחזרו בשלום!

 

עבודות חדשות

 חזרתי  להתעסק בעבודות יד ובמיחזור. 

פסח מתקרבת ותמיד זמן להתחדשת ושימור .ומכוון שאני שומרת לסביבה 

,ממשיכה למחזר בקבוקי זכוכית וצנצנות . אמת,אין לי יותר מקום בארונות 

בבית . היתי רוצה למכור כמה מהם אבל למרות שאני מפרסמת בפייסבוק 

,לא מצליחה למכור אחד .עצוב לי ,אני צריכה לעשות מקום,קשה לי גם 

לפסיק ליצור.זה הבעיה של האומנים,תמיד מיצרים ומיצרים.

ושוב פסח מתקרב ,הזדמנות לתת מתנות יפות למשפחה או לחברים. אז 

 מקווה למכור כמה מעבודות

אז  לכולם  חז שמח!

תמונות שלי

<a title="viewbug photo contests" href="https://www.viewbug.com/photo-contests"><img style="width:200px;" alt="viewbug photo contests" src="https://www.viewbug.com/media/images/layout/badges/peacebadge.png"/></a>

יום מעשים טובים

 וואו כמה זמן לא כתבתי.  כל כך הרבה דברים קרו שלא יודעת מאיפה 

להתחיל. 

קודם , לפני כשנתיים התחיל המחלה שעד היום היא קיימת בכל מיני צורות,

הקורונה .פעם היא קורונה ,אחר כך דלטה ,ובסוף אמיקרון.

 כאילו העולם עצר מללכת, הגבלות בכל מקום, אנשים מתרחקים אחד 

מהשני ,לא מבקרים יותר ,אין הופעות או אירועים בקיצור כולם סגורים 

בתוך הבתים וגם מקומות עבודה נסגרו ועובדים מהבית ומדברים בזום.

נפגשים דרך המסך של המחשב או נייד וגם טלפונים. כמה עצוב

היום התחלנו לראות קצת נקושת אור והתחלת של סוף המגפה ואז בלי 

הודעה מראש התחיל מלחמה בין רוסיה וקרואטיה .

כל החדשות בטלויזיה ,רדיו או כלי תקשורת אחרת רק מדברים על זה.

מגפת הקורונה נשכחה כאילו נעלמה אבל לא, עדיין יש ניצנים ושאריות 

של המחלה. גם הרוגים המלחמה נגד המגפה וגם הרוגים במחלמה 

בין שתי מעצמות ענקיות ועשירות.

מה קורה בעולם? הרועה תופס מקום של הטוב? אולי לפי כמה מאמינים

של דעה מסוימת שיש דילדול אוכלוסיה ?או שיש כאלו שמאמינים שאנחנו

לקראת סוף העולם . כך או כך יום אחד הכל נעלם ואז דבר אחר יתחיל.

גם לטוב וגם לרע.

שתהיה לנו רק מחשבות טובות.