זהו זה סיימנו בבית חולים ויוצאים לשיקום.הוא מגיע למחלקה פנימית
בשיקום "שוהם" שבפרדס חנה .יורד מהאמבולנס בהליכון ישר לחדר
,למיטה וכל אחרי הצהריים נשאר במיטה לנוח.
רק מחרת בבוקר מגיע רופא עם הצוות לבדיקה והיכרות .גם כן מגיעה
עובדת סוציאלית, פיזיוטרפיסט, מרפא בעיסוק וקליניקאית תקשורת.
הטיפולים מתחילים בקצב .תוך יום מורידים חיטול ואחרי כמה ימים גם
את ההליכון. אבל הקול אננו. כאן אין הרבה חופש קצת משטר מנוחה
כמו למשל :טיפולים כל בוקר ,צהריים ומשעה 2 עד 4 מנוחה ,כולם
לחדרים לנוח .מ-4 יכולים לקבל אורחים וגם מקבלים מקלחת( יום כן יום
לא).בתוך זמן מסויים ,לפי משראיתי בן אדם יוצא כמעט שלם הביתה
.וזה משקרה ,אחרי טיפולים אינטנסיבים, הוא חוזר הביתה אבל
,בהליכה, כמו שאני אמרתי,לא על "ארבע אלא על שתים" וממשיך לקבל
טיפול של פיזיוטרפיסט בבית.פעמיים בשבוע ,רבע שעה חזק מאוד .הוא
מתחיל להבריא ורק אחרי חודש שהוא בבית פתאם יום אחד הקול חוזר
כאילו לא קרה כלום. איזה עושר.
חזרנו לבקר בשיקום ולראות לאנשי הצוות איך הוא נראה וגם להשמיע
את קולו. כולם שמחו .ואני מתחילה לחזור לחיי ולעשיה שעזבתי
לתקופת המחלה.
מקווה שהכל ימשיך כמו שאז וכולנו נהיה בריאים!
