חג פסח,חג החרות ,חג האביב,חג המטיילים. כמה שמות יש לחג הזה
אבל שכחו לתת את השם הכי חשוב,חג המשפחות. חג שכולו
משפחתי,שכל המשפחה נפגשת,האוהבים/השנואים ,הדודים/דודות,
ואחים/ובני דודים ,בקיצור רואים אנשם ששנים לא נפשגנו או שנפגשים
רק בחתונות או הלוויות.
ובארוחה,כולם יושבים ליד כולם,צפופים ושרים שירים שחוזרים לעצמם
כל שנה (אולי תשנו קצת את הקצב),הצעירים שלא דתיים, כמעט שלא
יודעים מה כתוב באגדה, ספר או לפעמים חוברת שמשימוש "חד פעמי",
הקטנים מקטרים שרעבים או שרוצים לישון וההורים מנסים בכל מיני
צורות לשאר אותם ערים עד סוף הארחה שנמשך לאין סוף. ופתאום
הפסקה וקדימה אוכל - דג,"גפילטהפיש",מרק קיניידלך וכמובן מצה.כבר
מלאינו את הבטן ואז מגיעה העוף,תפוח אדמה ,סלטים ואין יותר מקום
לקינוח.
כמה האנשים בעיקר הצעירים כבר מתחילים לקום ולהסתכל לניידים ולענות לוואטסאפ.
חלק שני של השירים ,של קריאת האגדה מתחילה עם בעל הבית וכמה
מהגברים שנשארו.הנשים מתחילים לשתוף את הכלים ולסדר אותם,
הצעירים כבר הולכים לבלוי והזוגות מטפלים בילדים .הזקנים כבר נרדמו.
עוד ארוחת חג נגמר .שבוע הכנות,קניות מיצרכים,בישולים,סידור שולחן,
ונגמר כולם מתפזרים התקווה ששנה הבאה יתפגשו שוב.
חג שמח!
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה