כיסוי מיטה

                         כיסוי מיטה


 לפני כמה שנים סבתא שלי סרגה כיסוי מיטה בשבילי .

היום אני נשאה והכיסוי שמור בארון מפני שהילדים לא רוצים אותו.

אז החלטתי למכור .הוא טוב למיטה יחיד ומודד 1.20/2.30

אני נמצאת בקיבוץ כפר גליקסון ואפשר לכתוב ל: learik@gmail.com


 

חנוכה

     חנוכה חג האורים!  

    כל השבוע חוגגים חג באורים או חג הניסים, תלוי במה רוצים לאמין.היתי רוצה להאמין שזה חג הניסים 

 מפני שאתמול, יום הראשון של החג קיבלתי טלפון שיש מקום לטיול לאילת. טוב מה שקורה הוא שמרכז

 גיל הזהב שלי מארגנן טיול של 5 ימים לאילת ורצינו לנסוע אבל, חיכיתי להרשם אחרי שבעלי עבר 

 בדיקה דופלר ברגליים שלו ולפי התוצאות נלך או לא להרשם. וכן קיבלנו תוצאות טובות ונסענו להרשם.

 ואז נודע לנו שאין מקומות פנויים יותר, נמתין ברשימה ההמתנה .ועבר שבוע ,בדיוק ביום ראשון של

 חנוכה קיבלתי בשרות טובות שהתפנה מקום ומהר נסענו להרשם .

 הכל קרה כמו נס!

שבוע מיחזור

שבוע הבא יתחיל בכל הארץ שבוע מיחזור. יהיו הרצאות כדי לעלות את המודעות של האנשים להפסיק

להשתמש בכלים חד פעמים וגם כלים מפלסטיק. 

אני חושבת שיקח עוד הרבה שנים עד שהאנשים יתרגלו להרגלים חדשים. קשה לבן אדם לשנות הרגלים 

של שנים כאשר הם משורשים בתוכינו.

אני כמה שנים מנסה להפוך את הבית לבית ממוחזר ,אבל עדיין יש הרבה לשנות.

כבר כמה שנים אני ממחזרת קופסאות שימורים למחזיק כלי כתיבה ונותנת או מוכרת  :

 כאן אחת מהעבודות .יש גם מיחזור של גלילי נייר טואלט


נמשיך למחזר עד שננקה את סביבתינו

ממשיכים לעבוד

 כן ממשיכים לעבוד!

שבוע אחרי שבוע ממשיכה לעבוד .ממשיככה להכין כריות בובות לילדים וגם כריות לחגורת בטיחות

למכונית.

כמה טוב שהידים עסוקות והראש עובדת כדי ליצור יותר רעיונות לתפירה ,ליצירה ולהוציא או להעיף

מחשבות שליליות.

כן עוד יום ועוד יום עם מחשבות חיוביות ויצירה מפוארת. כך אני עובדת ,תמיד לחשוב חיובי שהכל

יהיה בסדר .

סתיו

 ואתמול החליפו את השעה , יכולנו לישון שעה יותר אבל בשעה 17.00 אחרי הצהריים כבר חושך.

אני לא אוהבת את החורף ,אבל את הסתיו אפשר לסבול .גשם יום כן ויום לא .כן ביום ראשון של הסתיו כבר 

ירד היורה מלווה ברעמים וגשמים חזקים שמילא כבר נחלים בערבה וגם סיכן את הדרכים.

הימים קצרים יותר אבל העבודה מרובה .כמה בובות מוכנות לילדים להתכרבל בהן וגם עבודות לקישוט 

הבית מוכנות לכולם.

ראש השנה

עוד שנה הלכה ,עוד שנה באה!

כך מתחיל השיר וכך מתחיל השנה .עוד יום ועוד יום ,עוד חלומות ועוד עבודה. 

ואני עוברת את היום ,את החודשים ואת השנה בתקווה שיראו ויקנו אחד מהעבודת שלי. אני לא עובדת

עבודה לפי שעות כי אני פנסיונרית ,אבל עושה הרבה דברים בבית. קודם כל אחרי ארוחת הבוקר ,יש לי

יום אחד התעמלות ,אחר כך קניות במרכול לבית, גם לסדר ולנקות את הבית, ולעשות את אחד מהעבודות

היד שלי .יש לי גם יום שאני נוסעת לחוג צילום שאני מאוד אוהבת וגם משתתפת בועדת גיל הזהב של 

הקיבוץ. כך שאני הולכת לישון די עייפה ושמחה שמילאתי את היום ולא נתתי לו לעבור בלי עשיה.

בגילי כל יום הוא מתנה וצריכים לנצל אותו בצורה טובה ביותר .לא נעשה צעירים יותר בל כדי לי להנות 

מכל יום ,דרך העשיה אני נאהנה.

וכך אתחיל ואמשיך את השנה החדשה שתהיה יותר טובה מהשנה 

שעברה ושאחל לכל משפחתי בריאות ,אושר והגשמה חלומותינו.

לבתי חיים מלאים באושר

לעולם אל תוותרו על מה שגורם לכם לחייך!

מצאתי  באינטרנט ,  באחד מה בלוגים ,  וחושבת שזה מתאם  להתחלת שנה חדשה 

"מה מניע אותך כשאתה מתעורר? אתה יודע מה לא יוצא לך מהראש,  

מה אתה חושב כל הזמן? זה נקרא חלום ❤️ יש לי חלומות, רובם קשורים

לעבודות יד ... המוח שלי נוסע כשאני מתחיל לחשוב על פרויקטים 

ורעיונות ... אני תמיד מבקש מאלוהים שיכוון אותי ויאפשר לי להגשים 

את החלומות שלי ... רציתי ליידע אותך שאתה חלק מההליכה הזו, אחד 

הדברים שמשמחים אותי ביותר זה לשתף אותך בהשראות,לעולם אל 

תוותר על החלומות שלך לא משנה כמה ההליכה שלך קשה, אל תסתכל 

לצדדים, פשוט תאמין שזה יתגשם, וזה יתגשם! אני מאמין, ואתה?

חזרה לשיגרה

ושוב נסעתי וחזרתי.

שבוע חושפ בספרד,טיול מאורגן מברצלונה למדריד עם ביקור בכמה ערים יפות כמו טולדו, סרגוסה,

ולנסיה וכסיום בהר סראט.

טיול יפה ,מעייף והרבה דברים מעוניינים: לימוד על היסטוריה ,גאוגרפיה ופוליטיקה של ספרד.

נופים יפים מאוד וארכיטקטורה מקסימה. 

התרשמתי בכמות התיירים שמבקרים בערים המרכזיים (הליוואי שבארץ נגיעה למספר התיירים שספרד

מקבלת לחודש) .האוכל זול וטעים, מטובל בטעם טוב ומבושל ב טוב. בכל מקום ניקיון וסדר מופתי.

לא כל כך התחשמתי מהאוכל של הבתי מלון (5 בסה"כ  - ארוחת הבוקר),אבל ברחוב האוכל טוב.

לגבי קניות , נכנסתי לפרימרק ,חנות מפורסמת בגלל המחירים הזולים שלה. חנות גדולה ויפייפיה,אבל 

צריכים לבדוק טוב טוב את הסחורה . הכל נראה מחירים זולים וסחורה יפה אלא שהאיכות היא לא 

כל כך. וגם למדוד מפני שהמידות הארץ שונות שלהם. בקלות מבזבזים סכום נכבד גם בפרימרק 

וגם בחנויות אחרות.

טוב חוייה מקסימה שצריכים לעבור פעם בשנה ,להנות מהטיול, קניות ואוכל טוב.חוזרים לארץ ,לבית

ליום יום ולשיגרה .

חוזרת לעיסוקים שאני אוהבת לעבודת יד שלי. כריות לילדים

נסיעת חופש

זהו זה  אחרי שנה של הרבה התרחשויות אני יוצאת לחופש שנתי.

שנה שעברה יצאתי לטיול לפורטוגל בן שבוע. היה יוצא מן הכלל .מאוד נהנתי וגם התרגשתי מאוד מלהיות

ולחוות בפורטוגל ,במקומות שלמדתי בספרי לימוד. מדינה מקסימה וזולה .מקווה יום אחד לחזור .

ואז חזרתי הביתה למציאות לחיי יום יום. עזרתי לבתי לחפש דירה בתל אביב ואחרי חודשים של חיפושים

היא מצאה דירה באותה שכונה ובניין שהיתה גרה לפני כ- 5 שנים. אז היא עזבה לתל אביב.

ובינואר בעלי הרגיש כאבים בבטן והושפז בבית החולים.אחרי שבוע של השפוז עבר ניתוח סתימת מעיין.

כרגיל הרופאים תמיד אומרים שהניתוח עבר בסדר.אבל היו לו כמה ימים הזיות והתקפי זעם בלילה.ואני .

לידו כל הזמן. ואז אחרי שהכל עבר והוא חזר לעצמו,הניתוח נפתח ,נוצר בור בבטן ודחוף היה צריך לעבור

ניתוח נוסף..ומהניתוח הנוסף הוא נשאר כ-4 ימים מורדם  נושם ומנופח בכל הגוף.

אחרי שהתעורר חזר חזרה לחדר והתחיל ההתעוששות. כל הזמן היתי יושנה לידו על כורסא.

ככה עבר כחודש ואז בלי קול והולך עם הליכון שולחים אותו לשיקום בשוהם. אחרי שבועיים הוא חוזר על

עצמו ומשתחרר וחוזר הביתה .

אני חזרתי לחיי והוא חזר לחייו הנורמלית.

היום כשישה חודשים אחרי אני יוצאת לנסיעה של שבוע לספרדד הפעם .מקווה גם להנות כמו בשנה

שעברה. נסיעה טובה ומהנה!

עבודות יד

 כפי שכבר כתבתי קודם אני אהבת לעבוד,להתעסק בעבודות יד ומכינה 

בובות,כרית לחגורת ביטחון של מכונית,חגורת אלו יכולים להיות 

למבוגרים וגם לילדים .

 כל העבודות שלי לוקות זמן ,אני לא מכינה שום דבר בתוך יום אלה 

לוקח  לי יומיים ולפעמים שבוע.

יש עבודות שאני תופרת ביד וישכאילו שאני תופרת במכונה. מה שקורה 

שמכונה תפירה שלי לא קבוע על השולחן וכן בתוך ארון ואז אני צריכה 

להרים אותה לשולחן ץכשאני חושבת על כל זה אני כבר מעדיפה לתפור 

ביד .הם גם יוצא תפירה חזקה ויפה. 

 סרט לשער

 כרית לחגורת בטיחות של מכונית

  עוד כרית לחגורת בטיחות

כאן הכנתי מקופסת פח איחסון לכלי כתיבה

בדים

יש לי כמות של בדים ופתאם אין לי רעיונות. פעם הכנתי כריות ,פעם 

הכנתי בובה /כרית לילדים,פעם הכנתי  כרית לחגורת בטיחות למכונית 

ועכשיו מהשאריות התחלתי להכין סרטים לשער. 

ופתאם אין לי רעיונות .מה עושים,הולכים לישון אולי הכרית יתן לי רעיון?

או אתחיל לחפש באינטרנט רעיונות? לא יודעת. אולי למישהו יש רעיון. 

אני מקבלת רעיונות מכולם רק תזרמו .

אלו דוגמאות של העבודות שלי . אני צריכה

עוד רעיונות

סרט לשיער

פתאום קיבלתי השראה!

כל יום אני רואה בתי מסדרתאת  השיער הארוך  ואו הולכת עם קוקו אז 

קיבלתי השראה והחלטתי לכין לה סרט לשיער והנה התוצאה.

בחרתי בד יפה וצבעוני ,גזרתי לפי מידות ותפרתי.

עכשיו היא הולכת עם שיער מסודר!

עבודה חדשה

כנראה שחזרתי בכל כוח לעבוד והצלחתי להכין שתי כריות לחגורת בטיחות של המכונית .

בחרתי בדים נעימים עם מוטיבים  לילדים בתקווה שההורים יאהבו. 

כריות לחגורת בטיחות הופך לנסיעה יותר נעימה ,כאשר  רק מניחים  את הראש על הכרית ויושנים.

לכרית יש "ידיים " עם ולקרום על הגב כדי לעטוף סביב לחגורת בטיחות של המכונית אשר יסייע לשמור על 

הכרית לא לזוז. זה גם יכול לעביר ממכונית אחד לשניה .

וגם מיועדת למבוגרים ולילדים כאחד.

על ריח וטעם לא מתווכים!

 אני רואה בפינטרסט רעיונות של איך לעשות  כרית לילדים לחגורת ביטחון של המכוניות .אני גם מוציא 

רעיונות בשבילי איך לתפור כריות אלא . ואני בוחרת בד יפה ,גוזרת דוגמה יפה ותופרת בכל בלב .

למרות זאת אני גם רואה דוגמאות שלפי טעמי ,אני לא מבינה איך עושים את זה ? הם כל כך מכוערים

אני מבקשת דעה כנה על העבודה שלי בבקשה? אולי אני טעה בטעם שלי?

חגורת בטיחות לילדים

 הבטחתי  לעצמי שלא אעשה עוד עבודה אבל, לא יכולתי לעמוד בפיתוי 

של הבדים היפים שיש לי ולראות אותם עומדים בארון.

.הם עומדים שם ומסתכלים עלי ואומרים "קחי אותי - תעשי משהוא יפה"

ואז לקחתי אותם ואחרי כמה מחשבות  הגעתי למסקנה שמה יותר טוב 

מכרית לחגורת בטיחות למכונית.

החופש הגדול התחיל ויחד איתו גם הנסיעות במכונית לטיולים ,לביקור 

קרובים או גם לקייטנות או חוגים.ואחרי שסיימתם את כל זה וחוזרים

 הבית כמעט תמיד הילדים  ישנים במכונית וראשיהם נופל .כדי שזה לא

יקרה הכנתי כרית לחגורת בטיחות . הכרית עזרת מאוד לילדים בזמן 

הנסיעה וגם להורים .קודם כל זה כרית שעשוי מבד נעים ויפה, וממולא 

במילוי סינטטי  ולא אלרגי.הילד מחזיק אותו ומחבק אותו ונותן לא וגם 

להורים בטחון שהכל בסדר. הנה העבודה האחרונה

זאת הכרית וגם יש כיס שאפשר לשמור בתוך כל מיני כמו : מוצצף למשל 

כאן רואים שתי "ידים שיוצאים" הן פשות 

מכוסים את חגורת נטיחות באוטו.

כאן הכנסתי כפית לתוך הכיס לדוגמה

 תראו דוגמה.


לפרטים נוספים :
learik@gmail.com

כרית בובה לילד

  זהו זה  החופש  כבר כאן וכולם רוצים לבלות יפה ונעים.

  כל המשפחה יוצאת לחופש ונוסעים לכל המקומות: לבקר מכרים, 

לבקר  משפחה, טיולים  בתוך  הארץ וגם בחו"ל . ואז במשך הנסיעה 

הילד יושן  וראשו נופל ו/או יושנים מחוץ לבית.

  כדי לפתור  את בעיה  זו,  אני התחלתי להכין כרית מפנקת לילד 

להשתמש בחגורת בטיחות ו/גם בובה  כרית שיעזור לילד(ים)לא 

להשתעמם במשך זמן הנסיעה.

 כשנוסעים עם ילדים ,כדאי תמיד  לקחת איתכם איזו שהוא אובייקט 

שמוכר לילד כמו צעצוע או בובה. זה יעזור לביטחון ולשינוים שיש  

בחופש ובשיגרת החיים.

  הנה כמה מהעבודות שלי:

      כך הילד מחזיק את הכרית

כריות לחגורת בטיחות

             כרית למיטה

    בובה  כרית 









 

   כרית בובה

חיי שיגרה

זהו זה אחרי שעברנו חודשיים לא שקטים ולחוץ מאוד חזרנו הביתה ונתחיל לחזור לחיי שיגרה.

לאט לאט הוא משתפר עם  עזרה של הפיזיוטרפיסט חוזר ללכת ולאכול טוב. ואני חוזרת לעסוקים שלי:צילום,פיינדנקייס ותפירה.  הכל חוזרת לשיגרה ולחיים הנורמלית.


כבר התחלתי להכין בובות כרית וסיימתי כמה .מאוד קל להכין ועוזר לעבור את הזמן ובתקווה ואוכל גם למכור הכנתי בובות/כרית שונות
 שיעזור את הילדים לישון. הבד נעים ואני משתמש במילוי סינטטי.

 בבוקר אני עסוקה בבישולים וקניות ואחרי הצהריים יותר חופשיה 

בובה  כרית

למחשב וגם לעיסוקים.הנה כמה מהדוגמאות שכבר הכנתי

בובה כרית עם רגליים וידיים בצבע לבן ואוזניים מאותו בד של הגוף

בובה כרית עם כובע

שוהם

  זהו זה  סיימנו בבית חולים ויוצאים לשיקום.הוא מגיע למחלקה פנימית 

בשיקום "שוהם" שבפרדס חנה .יורד מהאמבולנס בהליכון ישר לחדר 

,למיטה וכל אחרי הצהריים נשאר במיטה לנוח.


 רק מחרת בבוקר מגיע רופא עם הצוות לבדיקה והיכרות .גם כן מגיעה 

עובדת סוציאלית, פיזיוטרפיסט, מרפא בעיסוק וקליניקאית תקשורת. 

הטיפולים מתחילים בקצב .תוך יום מורידים חיטול ואחרי כמה ימים גם 

את ההליכון. אבל הקול אננו. כאן אין הרבה חופש קצת משטר מנוחה 

כמו למשל :טיפולים כל בוקר ,צהריים ומשעה 2 עד 4 מנוחה ,כולם 

לחדרים לנוח .מ-4 יכולים לקבל אורחים וגם מקבלים מקלחת( יום כן יום 

לא).בתוך זמן מסויים ,לפי משראיתי בן אדם יוצא כמעט שלם הביתה 

.וזה משקרה ,אחרי טיפולים אינטנסיבים, הוא חוזר הביתה אבל 

,בהליכה, כמו שאני אמרתי,לא על "ארבע אלא על שתים" וממשיך לקבל 

טיפול של פיזיוטרפיסט בבית.פעמיים בשבוע ,רבע שעה חזק מאוד .הוא 

מתחיל להבריא ורק אחרי חודש שהוא בבית פתאם יום אחד הקול חוזר 

כאילו לא קרה כלום. איזה עושר.

 חזרנו לבקר בשיקום ולראות לאנשי הצוות איך הוא נראה וגם להשמיע 

את קולו. כולם שמחו .ואני מתחילה לחזור לחיי ולעשיה שעזבתי 

לתקופת המחלה.

מקווה שהכל ימשיך כמו שאז וכולנו נהיה בריאים!

עוד מהחוויות שבבית חולים

ושוב אני כותבת חוויות לא נעימות שעברתי יחד עם בעלי בבית חולים

אני מתארת לעצמי דכל מידהיה בית חולים והושפז עבר חוויות לא

 נעיומות. מספיק להיות בבית חולים כמה שעות כבר יש חוויות .כל אחד

 עובר בצורה אחרת,יש כאילו כמוני שלא כל כך מתרגשים,חושבים שהכל

 יעבור בסדר ולא ראוים רע מול העיניים.יש כאילו שתכף מתחילים לתאר

 מה יהיה אם כך ,כך וכך יקרה.נו באמת אנחנו בידים של הרופאים 

ואחרים שהם בסה"כ גם בני אדם וגם עושים טעויות. חוץ מזה תלוי גם 

בחולה ובגופו.יש חולים שכבר רואים המוות מול העיניים ויש חולים 

שכבר רוצים לחזור הביתה ולמשיך בחייו.

טוב אני תמיד חושבת ורוד למרות שלא הכל ורוד בחיים. בעלי התחיל

טיפול פיזיוטרפיה מפני שאחרי כל כך הרבה זמן במיטה היה לו קשה 

ללכת וכמו כן,יחד כ 10 קילו מפני שלא אכל אוכל מוצק ,רק אינפוזיה.

בנוסף לפיזיוטרפיה ,הוא איבד את הקול בגלל הזונדה וגם שמו לר 

קטטר. טוב כך הוא נראה עם קטטר,עם זונדה וגם עם חיתול. ממש

כמו תינוק. וכל שלוש שעות החלפתי לו חיתול. וכך עברו הימים ולילות.

ואני עוזרת לו לקום ,ללכת על הליכון ולעזור לו באוכל ברגע שהורידו

את הזונדה והתחיל לאכול. עדיין אין קול .לוקחים אותו לבדיקות 

אף אוזן וגרון כדי לראות אם מהשהו נפגע. וכלום לא נפגע ואחרי כמה 

בדיקות הגיעו למסקנה ועם הזמן הקול יחזור - יכול להיות בתוך יום,חודש או חודשים.

הוא כבר נראה יותר טוב ויגיעה הזמן לשיחרור. אני מבקשת שיעבור 

שיקום אבל,כרגע אין מקום בביצ חולים שיקומי וצריך לחכות. אוקי נחכה.

ויום אחת אומרים שהוא "משתפר הולך "על הליכון" ואולי ילך הביתה".

אני מתנגדת בכל תוקף ובדקה אחת ,פתאום מוציאים לו מקום ב"שוהם".

ובאותו יום מעבירים אותו לשיקום וזה נספר מחר.

חויות בבית חולים (3)

ועברו יומיים מהניתוח  מלווה בהזיות .כל כך קזה היו ההזיות שעם השיניים  הוא חתך כל החוטים המלוים

באינפוזיה או באנטיביוטיק. אני פחדתי מאוד והצוות קשר אותו למיטה שלא יעשה יותר נזק לעצמו.

כמה קשה לראות בן אדם שרק לפני כמה ימים היה חזק כמו שור, קשור למיטה כמו משוגע שמזיק את עצמו.

וברור שאחרי כמה שעות הכל עבר וחוזר לעצמו ומשתפר מצבו. מבקשים ממנו לקום ולהתחיל ללכת.

ועושה את זה רק שהזה מזיק את הניתוח. עוד לא נסגר את התפרים ואילי בגלל המאמץ הן ניפטרים

ורואים בור במקום איפה שעשו הניתוח.

הרופאים רצים וקובעים ניתוח חוזר לאותו יום. רק לפני שבוע הוא עבר ניתוח,עוד לא התושש ושוב חזר

לחדר ניתוח לפתוח את הבטן. והפעם לקח יותר שעות וכאשר הוא יצא להתעוששות ,הוא היה מורדם

ומונשם. וזה הדאיג אותי. הרופא שבא לדבר איתי ,לא הרופא שטיפל בו, אמר לי שעקב הסתברות

של שומנים במעיין היו צריכים לחתוך כ- מטר מהמעין ,לתפור אותו בחזרה וזה לא קל. כדי לעזור לו

היו צריכים להדים ולהנשים כדי שלא יהיו כאבים.

והוא נשאר כך, מנופח בכל הגוף ,בכל הגפיים, אפילו ב"בייצים".בהתעוששות נשאר כ- יומיים עד

שהתפנה מקום בטיפול נמרץ כללי. וזה קרה אחרי יומיים מעלים אותו כך לטיפול נמרץ וגם כן אחרי יומיים

מנסים להעיר אותו לאט לאט והוא מתעורר. איזו הקלה לי ולבתי שלא זזנו מבית חולים כל התקופה.

ועד שהוא הער לגמרי, שוב מעבירים אותו למחלקה ושוב אני עוברת לישון בכורסה לא נוחה של הבית חולים.

חויות מבית חולים (2)

  כן כן בעלי הושפז .כבר ברגע ראשון מכניסים לו זונדה ויהיה חבר שלו להרבה זמן.וגם מכניסים לו

קטטר שברגע ראשון עוזה לו בעיות. אני לו מבינה איך זה שדבר כזה שהצוות מכניסה לזיין של איש

כמעט כל יום ,לא יודעים בדיוק איך להכניס ,איפה ובאיזה חור להכניס וזה בדיוק מה שקרה .בנוסף

לכאבי בטן שבעלי סבל פתאום יש לו כאבים בזיין וגם דם .ואז מתברר שלא שמו במקום הנכון.

ואז מסדרים לו את הקטטר.

אחרי יומיים של כאבים מחליטים לנתח. מכינים אותו ומנתים .מה עשו אני לא יודעת רק ש"הניתוח

עבר בסדר" כך דובר .אחרי כמה שעות הוא חוזר לחדר. לילה ראשון אחרי הניתוח מתחיל הזייות: מלווה

בדיבורים לא נעימים, תגובות לא מוכרות כמו הורדות כל המכשירים שמחוברים בגוף,פצע את עצמו

וגם כן חום גבוהה.אני לא יודעת מה לעשות וגם הצוות שרק אומרים "זו תגובה של הניתוח קורה לכולם"

יכול לקרוא לכולם אבל אני לא יודעתי וגם לא מסבירים כלום.צוות המחלקה כל הזמן עסוקים במחשבים,

בלתת תרופות ולמדוד לחץ דם.הם לא מסתכלים קצת מסביב,למשפחה שדואגת,להתנהגות של החולה ,

להרגעה של המשפחה.יכול להיות שזה לא תפקידם אבל הם כן לומדים בבית ספר לאחיות ורפואה שגם 

למשפחה יש תפקיד חשוב להחלמה של החולה.

בובה מפנקת

Eservado para texto de Lea Baum

חוויות מבית חולים

היום החלטתי לכתוב  לא על העבודות שאנני מכינה ,לא על החגים

אלא קצת על דברים שקרו לי לפני חודשיים ושמאוד מתרידים אותי.

בעצם הכל התחיל בהתחלת חודש פברואר. אני עסוקה בדברים שלי 

ובעלי יושב מול הטלויזיה ורואה אחת מהתוכניות האהובים שלו.

פתאום ,הוא מתחיל להרגיש כאבים בבטן.אבל מפני שזה דבר רגיל 

שיש לו כאבים,(הוא סובל מבטן רגיזה) לא כל כך התיחסתי והמשכתי

בדברים שלי,  היה בשעה 5 אחרי הצהריים .

המשכנו את סוף היום והלכנו לישון. אבל הוא לא הצליח לישון מרוב 

כאבים ובהחלטה מהירה קמתי ואמרתי : ניסע לבית חולים!

ונסענו ב2  בלילה לחדר מיון ואחרי בדיקות :צילום חזה, בדיקה ידנית ,

בדיקת דם וכו', החליטו להשפז אותו ורק בשעה 7 העלו אותנו 

לכירורגיה ב'. ומשם יצאנו חודש אחרי ושני ניתוחים.

כרית לחגורת בטיחות

כרית לחגורת בטיחות של המכונית, תספק בטחון ונוחות נוספים במהלך הנסיעה. 

היא מונעת מגע ישיר עם חגורת בטיחות ועשוי מבד נעים.

זאת עוד עבודת שאני מכינה לילד שלך. רוצים להכיר? 

תכתבו עלי.