כן כן בעלי הושפז .כבר ברגע ראשון מכניסים לו זונדה ויהיה חבר שלו להרבה זמן.וגם מכניסים לו
קטטר שברגע ראשון עוזה לו בעיות. אני לו מבינה איך זה שדבר כזה שהצוות מכניסה לזיין של איש
כמעט כל יום ,לא יודעים בדיוק איך להכניס ,איפה ובאיזה חור להכניס וזה בדיוק מה שקרה .בנוסף
לכאבי בטן שבעלי סבל פתאום יש לו כאבים בזיין וגם דם .ואז מתברר שלא שמו במקום הנכון.
ואז מסדרים לו את הקטטר.
אחרי יומיים של כאבים מחליטים לנתח. מכינים אותו ומנתים .מה עשו אני לא יודעת רק ש"הניתוח
עבר בסדר" כך דובר .אחרי כמה שעות הוא חוזר לחדר. לילה ראשון אחרי הניתוח מתחיל הזייות: מלווה
בדיבורים לא נעימים, תגובות לא מוכרות כמו הורדות כל המכשירים שמחוברים בגוף,פצע את עצמו
וגם כן חום גבוהה.אני לא יודעת מה לעשות וגם הצוות שרק אומרים "זו תגובה של הניתוח קורה לכולם"
יכול לקרוא לכולם אבל אני לא יודעתי וגם לא מסבירים כלום.צוות המחלקה כל הזמן עסוקים במחשבים,
בלתת תרופות ולמדוד לחץ דם.הם לא מסתכלים קצת מסביב,למשפחה שדואגת,להתנהגות של החולה ,
להרגעה של המשפחה.יכול להיות שזה לא תפקידם אבל הם כן לומדים בבית ספר לאחיות ורפואה שגם
למשפחה יש תפקיד חשוב להחלמה של החולה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה