המשך -שעות הפנאי

אחרי שנת 1900 הן הצטמצמו ל - 24 אחוז אצל גברים בארצות הברית.


במאה השנים האחרונות, הזמן שהקדשנו לעבודה הצטמצם כמעט לחציו. 

כיום, האמריקאי(ת) הממוצע(ת) עובד(ת) פחות מ - 14 אחוז משעות חייו 
(או חייה). שבוע העבודה הממוצע התקצר מ - 70 שעות ל - 37 שעות. 

היתה זו הפעם הראשונה שסופי שבוע וערבים נהפכו לרכושו הפרטי של 

העובד ? הפנאי שלו. החופשות השנתיות נעשו לתופעה רווחת. הן 

נמשכות שבוע עד שלושה שבועות, והמעסיק משלם לעובד את שכרו גם 
בעת חופשתו. ימי החג התרבו, וצורפו לסוף השבוע. לעובד טיפוסי 

במשרה מלאה, 365 ימי השנה כוללים 104 ימי סוף שבוע, 10 ימי חג, 

10 ימי מחלה, ו - 10 ימי חופשה שנתית, בסך- הכל כ - 135 ימים 

שהעובד שובת בהם ממלאכתו. עתה אנו משחקים, נחים ולומדים במשך 

זמן שאיננו קצר בהרבה מזמן עבודתנו. ולמי שאינם נפטרים קודם זמנם, 

העבודה מגיעה לסופה. רוב האנשים מצפים לחיות עתה כגימלאים 

עשרות שנים, ולא שנים ספורות בלבד.