האם לא נכון יהייה לתת דוגמא אישית לנכדינו לגבי עשיה למען הסביבה?
האם לעצמנו אין לנו מחויבות – להיות בריאים, מטופחים, לומדים?
ומה עם המחויבות לבן זוגנו?
ומה עם המחויבות לבן זוגנו?
האם השכן ממול אינו סובל ובודד ברגע זה בו אני פנוי ויכול לעזור?
ומה עם התחביב שלא היה לי זמן להעמיק בו כל השנים?
ועם יחסים עם חברה שכבר 20 שנה לא דיברנו?
אני מזמין אתכם , חברים, להצטרף למסע וליצור לעצמכם את המשמעות האישית שלכם בגיל הזהב.
בואו ניצור אותה, נחווה אותה, נאדיר אותה, ונשמש דוגמא והשראה ליקירנו .
המשמעות היא סם חיים. היא הנותנת טעם , שמחה, סיפוק, והרגשת מלאות.
חוסר המשמעות הוא הנושא העיקרי המפחיד אותנו בגיל הפרישה– ולאוו דווקא הזמן הפנוי שלנו.
ובזאת נחזור לשאלת הפתיחה: האם זמן פנוי בגיל הפרישה הוא הזדמנות או עול?
המפתח בידיים שלנו – בואו נצא למסע.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה